שעון נוכחות – סוגים קיימים ומה ההבדל

במקומות עבודה רבים קיימים שעוני נוכחות מסוגים שונים ומשונים. הדרך המיושנת יותר היא כמובן רשימה או הרשמה של כל עובד ועובד וברגע כניסתו לעבודה או למקום העבודה (כן, זה משנה) נרשם העובד בהרשמה ידנית או בזו הביומטרית.

שעון נוכחות – סוגים קיימים ומה ההבדל 

הדרך הישנה שכנראה חלפה מהעולם או לפחות בדרך לשם נעשית כאשר עובד מגיע לעבודה ונרשם או על ידיו או על ידי פקידה או רשם כלשהו שמפקח כחלק מעבודתו גם על העובדים המגיעים למקום העבודה.

כמה מינוסים אפשר למצוא בדרך הזו והראשונה היא כמובן שתיתכן רשימה פיקטיבית שתעשה כאשר עובד "נזכר" שעבד כמה שעות יותר ממה שרשמו לו ביום מסויים. במקרה כזה אף אחד לא יוכל לעמת את העובדה שעובד מסויים עבד יותר ממה שנרשם לו או פחות. השניה, טעויות אנוש שיכולות להעלים או לאבד רשימות נוכחות ודברים מהסוג הזה.

שעון נוכחות – זה הביומטרי 

השימוש התדיר בשעוני נוכחות ביומטרי בקרב ארגונים, חברות ועסקים או כל מוסד שלא יהיה מעלה שאלה לגבי הקשר בין נוכחות לבין תפוקת העובדים. תפוקה תלויה במידה רבה בשעות אותן מבלה העובד בעבודה. לא ראוי לבקש מעובד לבצע את המוטל עליו כל עוד הוא לא נמצא במקום העבודה.

אם כן שעון ביומטרי תמיד יהיה טוב ומועיל יותר ויתן אינדיקציה בזמן אמת באשר לכל עובד ועובד ותפוקתו במקום העבודה וכאשר נוכחותו מונחת לפנינו על ידי השעון הביומטרי נדע על הוצאות ויציאות עובדים באופן שיתן לנו להסתכל על התמונה המלאה של כל עובד.

הארגונים הגדולים בעולם משתמשים כיום בשעוני נוכחות לעובדיהם כחלק בלתי נפרד מניהול תקין של העסק. בכלל עסק שרוצה לעבוד כמו שצריך ולשלוט בכל אספקט באשר לניהול חייב להתקדם לעבר טכנולוגיות מסוג אלו שגם לא יקרות מיני ושוות ומביאות תמורה מעולה לכספם

לסיכום: לחברה של כמה עובדים בודדים אותי יהיה קל יותר לבקר את התנהלות עובדיה מתוקף היותם מצומצם אך כשכמות העובדים עולה ושליטה על היציאות והכניסות שלהם למקום העבודה נעשית מסובכת, מוטב לעבור לשעון נוכחות ביומטרי

המאמר באדיבות צבי בן משה – zbm